1:1 דבר-יהוה אשר היה אל-הושע בן-בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן-יואש מלך ישראל
1:2 תחלת דבר-יהוה בהושע ויאמר יהוה אל-הושע לך קח-לך אשת זנונים וילדי זנונים כי-זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה
1:3 וילך ויקח את-גמר בת-דבלים ותהר ותלד-לו בן
1:4 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי-עוד מעט ופקדתי את-דמי יזרעאל על-בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל
1:5 והיה ביום ההוא ושברתי את-קשת ישראל בעמק יזרעאל
1:6 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את-בית ישראל כי-נשא אשא להם
1:7 ואת-בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים
1:8 ותגמל את-לא רחמה ותהר ותלד בן
1:9 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא-אהיה לכם
2:1 והיה מספר בני-ישראל כחול הים אשר לא-ימד ולא יספר והיה במקום אשר-יאמר להם לא-עמי אתם יאמר להם בני אל-חי
2:2 ונקבצו בני-יהודה ובני-ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן-הארץ כי גדול יום יזרעאל
2:3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה
2:4 ריבו באמכם ריבו כי-היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה
2:5 פן-אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא
2:6 ואת-בניה לא ארחם כי-בני זנונים המה
2:7 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי
2:8 לכן הנני-שך את-דרכך בסירים וגדרתי את-גדרה ונתיבותיה לא תמצא
2:9 ורדפה את-מאהביה ולא-תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל-אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה
2:10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל
2:11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את-ערותה
2:12 ועתה אגלה את-נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא-יצילנה מידי
2:13 והשבתי כל-משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה
2:14 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו-לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה
2:15 ופקדתי עליה את-ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם-יהוה
2:16 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על-לבה
2:17 ונתתי לה את-כרמיה משם ואת-עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ-מצרים
2:18 והיה ביום-ההוא נאם-יהוה תקראי אישי ולא-תקראי-לי עוד בעלי
2:19 והסרתי את-שמות הבעלים מפיה ולא-יזכרו עוד בשמם
2:20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם-חית השדה ועם-עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן-הארץ והשכבתים לבטח
2:21 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים
2:22 וארשתיך לי באמונה וידעת את-יהוה
2:23 והיה ביום ההוא אענה נאם-יהוה אענה את-השמים והם יענו את-הארץ
2:24 והארץ תענה את-הדגן ואת-התירוש ואת-היצהר והם יענו את-יזרעאל
2:25 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את-לא רחמה ואמרתי ללא-עמי עמי-אתה והוא יאמר אלהי
3:1 ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב-אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את-בני ישראל והם פנים אל-אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים
3:2 ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים
3:3 ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם-אני אליך
3:4 כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים
3:5 אחר ישבו בני ישראל ובקשו את-יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל-יהוה ואל-טובו באחרית הימים
4:1 שמעו דבר-יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם-יושבי הארץ כי אין-אמת ואין-חסד ואין-דעת אלהים בארץ
4:2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו
4:3 על-כן תאבל הארץ ואמלל כל-יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם-דגי הים יאספו
4:4 אך איש אל-ירב ואל-יוכח איש ועמך כמריבי כהן
4:5 וכשלת היום וכשל גם-נביא עמך לילה ודמיתי אמך
4:6 נדמו עמי מבלי הדעת כי-אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם-אני
4:7 כרבם כן חטאו-לי כבודם בקלון אמיר
4:8 חטאת עמי יאכלו ואל-עונם ישאו נפשו
4:9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו
4:10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי-את-יהוה עזבו לשמר
4:11 זנות ויין ותירוש יקח-לב
4:12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם
4:13 על-ראשי ההרים יזבחו ועל-הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על-כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה
4:14 לא-אפקוד על-בנותיכם כי תזנינה ועל-כלותיכם כי תנאפנה כי-הם עם-הזנות יפרדו ועם-הקדשות יזבחו ועם לא-יבין ילבט
4:15 אם-זנה אתה ישראל אל-יאשם יהודה ואל-תבאו הגלגל ואל-תעלו בית און ואל-תשבעו חי-יהוה
4:16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב
4:17 חבור עצבים אפרים הנח-לו
4:18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה
4:19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם
5:1 שמעו-זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי-פח הייתם למצפה ורשת פרושה על-תבור
5:2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם
5:3 אני ידעתי אפרים וישראל לא-נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל
5:4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל-אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת-יהוה לא ידעו
5:5 וענה גאון-ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם-יהודה עמם
5:6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את-יהוה ולא ימצאו חלץ מהם
5:7 ביהוה בגדו כי-בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את-חלקיהם
5:8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין
5:9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה
5:10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
5:11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי-צו
5:12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה
5:13 וירא אפרים את-חליו ויהודה את-מזרו וילך אפרים אל-אשור וישלח אל-מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא-יגהה מכם מזור
5:14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל
5:15 אלך אשובה אל-מקומי עד אשר-יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני
6:1 לכו ונשובה אל-יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו
6:2 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו
6:3 ונדעה נרדפה לדעת את-יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ
6:4 מה אעשה-לך אפרים מה אעשה-לך יהודה וחסדכם כענן-בקר וכטל משכים הלך
6:5 על-כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי-פי ומשפטיך אור יצא
6:6 כי חסד חפצתי ולא-זבח ודעת אלהים מעלות
6:7 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי
6:8 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם
6:9 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו-שכמה כי זמה עשו
6:10 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל
6:11 גם-יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי
7:1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
7:2 ובל-יאמרו ללבבם כל-רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
7:3 ברעתם ישמחו-מלך ובכחשיהם שרים
7:4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד-חמצתו
7:5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את-לצצים
7:6 כי-קרבו כתנור לבם בארבם כל-הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה
7:7 כלם יחמו כתנור ואכלו את-שפטיהם כל-מלכיהם נפלו אין-קרא בהם אלי
7:8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
7:9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם-שיבה זרקה בו והוא לא ידע
7:10 וענה גאון-ישראל בפניו ולא-שבו אל-יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל-זאת
7:11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
7:12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם
7:13 אוי להם כי-נדדו ממני שד להם כי-פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים
7:14 ולא-זעקו אלי בלבם כי יילילו על-משכבותם על-דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
7:15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו-רע
7:16 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים
8:1 אל-חכך שפר כנשר על-בית יהוה יען עברו בריתי ועל-תורתי פשעו
8:2 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
8:3 זנח ישראל טוב אויב ירדפו
8:4 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
8:5 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד-מתי לא יוכלו נקין
8:6 כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי-שבבים יהיה עגל שמרון
8:7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין-לו צמח בלי יעשה-קמח אולי יעשה זרים יבלעהו
8:8 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין-חפץ בו
8:9 כי-המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
8:10 גם כי-יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
8:11 כי-הרבה אפרים מזבחת לחטא היו-לו מזבחות לחטא
8:12 אכתוב-לו רבו תורתי כמו-זר נחשבו
8:13 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו
8:14 וישכח ישראל את-עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי-אש בעריו ואכלה ארמנתיה
9:1 אל-תשמח ישראל אל-גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל-גרנות דגן
9:2 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה
9:3 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו
9:4 לא-יסכו ליהוה יין ולא יערבו-לו זבחיהם כלחם אונים להם כל-אכליו יטמאו כי-לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה
9:5 מה-תעשו ליום מועד וליום חג-יהוה
9:6 כי-הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם
9:7 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה
9:8 צפה אפרים עם-אלהי נביא פח יקוש על-כל-דרכיו משטמה בבית אלהיו
9:9 העמיקו-שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם
9:10 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל-פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם
9:11 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון
9:12 כי אם-יגדלו את-בניהם ושכלתים מאדם כי-גם-אוי להם בשורי מהם
9:13 אפרים כאשר-ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל-הרג בניו
9:14 תן-להם יהוה מה-תתן תן-להם רחם משכיל ושדים צמקים
9:15 כל-רעתם בגלגל כי-שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל-שריהם סררים
9:16 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי-יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם
9:17 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים
10:1 גפן בוקק ישראל פרי ישוה-לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות
10:2 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם
10:3 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את-יהוה והמלך מה-יעשה-לנו
10:4 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי
10:5 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי-אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על-כבודו כי-גלה ממנו
10:6 גם-אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו
10:7 נדמה שמרון מלכה כקצף על-פני-מים
10:8 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על-מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו
10:9 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא-תשיגם בגבעה מלחמה על-בני עלוה
10:10 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם
10:11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על-טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד-לו יעקב
10:12 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי-חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את-יהוה עד-יבוא וירה צדק לכם
10:13 חרשתם-רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי-כחש כי-בטחת בדרכך ברב גבוריך
10:14 וקאם שאון בעמך וכל-מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על-בנים רטשה
10:15 ככה עשה לכם בית-אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל
11:1 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני
11:2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון
11:3 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על-זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים
11:4 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל
11:5 לא ישוב אל-ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב
11:6 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם
11:7 ועמי תלואים למשובתי ואל-על יקראהו יחד לא ירומם
11:8 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי
11:9 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא-איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר
11:10 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי-הוא ישאג ויחרדו בנים מים
11:11 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על-בתיהם נאם-יהוה
12:1 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם-אל ועם-קדושים נאמן
12:2 אפרים רעה רוח ורדף קדים כל-היום כזב ושד ירבה וברית עם-אשור יכרתו ושמן למצרים יובל
12:3 וריב ליהוה עם-יהודה ולפקד על-יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו
12:4 בבטן עקב את-אחיו ובאונו שרה את-אלהים
12:5 וישר אל-מלאך ויכל בכה ויתחנן-לו בית-אל ימצאנו ושם ידבר עמנו
12:6 ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו
12:7 ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל-אלהיך תמיד
12:8 כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב
12:9 ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל-יגיעי לא ימצאו-לי עון אשר-חטא
12:10 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד
12:11 ודברתי על-הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה
12:12 אם-גלעד און אך-שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי
12:13 ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר
12:14 ובנביא העלה יהוה את-ישראל ממצרים ובנביא נשמר
12:15 הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו
13:1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת
13:2 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון
13:3 לכן יהיו כענן-בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה
13:4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי
13:5 אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות
13:6 כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על-כן שכחוני
13:7 ואהי להם כמו-שחל כנמר על-דרך אשור
13:8 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם
13:9 שחתך ישראל כי-בי בעזרך
13:10 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל-עריך ושפטיך אשר אמרת תנה-לי מלך ושרים
13:11 אתן-לך מלך באפי ואקח בעברתי
13:12 צרור עון אפרים צפונה חטאתו
13:13 חבלי יולדה יבאו לו הוא-בן לא חכם כי-עת לא-יעמד במשבר בנים
13:14 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני
13:15 כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל-כלי חמדה
14:1 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו
14:2 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
14:3 קחו עמכם דברים ושובו אל-יהוה אמרו אליו כל-תשא עון וקח-טוב ונשלמה פרים שפתינו
14:4 אשור לא יושיענו על-סוס לא נרכב ולא-נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר-בך ירחם יתום
14:5 ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
14:6 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
14:7 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
14:8 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
14:9 אפרים מה-לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא
14:10 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי-ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם