Ésaïe

1:1 חזון ישעיהו בן-אמוץ אשר חזה על-יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה

1:2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי

1:3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן

1:4 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את-יהוה נאצו את-קדוש ישראל נזרו אחור

1:5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל-ראש לחלי וכל-לבב דוי

1:6 מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא-זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן

1:7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים

1:8 ונותרה בת-ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה

1:9 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו

1:10 שמעו דבר-יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה

1:11 למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי

1:12 כי תבאו לראות פני מי-בקש זאת מידכם רמס חצרי

1:13 לא תוסיפו הביא מנחת-שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא-אוכל און ועצרה

1:14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

1:15 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי-תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו

1:16 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע

1:17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה

1:18 לכו-נא ונוכחה יאמר יהוה אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם-יאדימו כתולע כצמר יהיו

1:19 אם-תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו

1:20 ואם-תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר

1:21 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים

1:22 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים

1:23 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא-יבוא אליהם

1:24 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי

1:25 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל-בדיליך

1:26 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי-כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה

1:27 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

1:28 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו

1:29 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם

1:30 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר-מים אין לה

1:31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה

2:1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן-אמוץ על-יהודה וירושלם

2:2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית-יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל-הגוים

2:3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה אל-בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר-יהוה מירושלם

2:4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא-ישא גוי אל-גוי חרב ולא-ילמדו עוד מלחמה

2:5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה

2:6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

2:7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

2:8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

2:9 וישח אדם וישפל-איש ואל-תשא להם

2:10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

2:11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

2:12 כי יום ליהוה צבאות על כל-גאה ורם ועל כל-נשא ושפל

2:13 ועל כל-ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל-אלוני הבשן

2:14 ועל כל-ההרים הרמים ועל כל-הגבעות הנשאות

2:15 ועל כל-מגדל גבה ועל כל-חומה בצורה

2:16 ועל כל-אניות תרשיש ועל כל-שכיות החמדה

2:17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

2:18 והאלילים כליל יחלף

2:19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

2:20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו-לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

2:21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

2:22 חדלו לכם מן-האדם אשר נשמה באפו כי-במה נחשב הוא

3:1 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען-לחם וכל משען-מים

3:2 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן

3:3 שר-חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש

3:4 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו-בם

3:5 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

3:6 כי-יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה-לנו והמכשלה הזאת תחת ידך

3:7 ישא ביום ההוא לאמר לא-אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם

3:8 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי-לשונם ומעלליהם אל-יהוה למרות עני כבודו

3:9 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי-גמלו להם רעה

3:10 אמרו צדיק כי-טוב כי-פרי מעלליהם יאכלו

3:11 אוי לרשע רע כי-גמול ידיו יעשה לו

3:12 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו

3:13 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים

3:14 יהוה במשפט יבוא עם-זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם

3:15 מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם-אדני יהוה צבאות

3:16 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה

3:17 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה

3:18 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים

3:19 הנטיפות והשירות והרעלות

3:20 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים

3:21 הטבעות ונזמי האף

3:22 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים

3:23 והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים

3:24 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי-תחת יפי

3:25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה

3:26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב

4:1 והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו

4:2 ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל

4:3 והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל-הכתוב לחיים בירושלם

4:4 אם רחץ אדני את צאת בנות-ציון ואת-דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער

4:5 וברא יהוה על כל-מכון הר-ציון ועל-מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על-כל-כבוד חפה

4:6 וסכה תהיה לצל-יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר

5:1 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן-שמן

5:2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם-יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים

5:3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו-נא ביני ובין כרמי

5:4 מה-לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים

5:5 ועתה אודיעה-נא אתכם את אשר-אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

5:6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

5:7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה

5:8 הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ

5:9 באזני יהוה צבאות אם-לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב

5:10 כי עשרת צמדי-כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה

5:11 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם

5:12 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו

5:13 לכן גלה עמי מבלי-דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא

5:14 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי-חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה

5:15 וישח אדם וישפל-איש ועיני גבהים תשפלנה

5:16 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה

5:17 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו

5:18 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה

5:19 האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה

5:20 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר

5:21 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים

5:22 הוי גבורים לשתות יין ואנשי-חיל למסך שכר

5:23 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו

5:24 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש-ישראל נאצו

5:25 על-כן חרה אף-יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה

5:26 ונשא-נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא

5:27 אין-עיף ואין-כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו

5:28 אשר חציו שנונים וכל-קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה

5:29 שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל

5:30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת-ים ונבט לארץ והנה-חשך צר ואור חשך בעריפיה

6:1 בשנת-מות המלך עזיהו ואראה את-אדני ישב על-כסא רם ונשא ושוליו מלאים את-ההיכל

6:2 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף

6:3 וקרא זה אל-זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל-הארץ כבודו

6:4 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן

6:5 ואמר אוי-לי כי-נדמיתי כי איש טמא-שפתים אנכי ובתוך עם-טמא שפתים אנכי יושב כי את-המלך יהוה צבאות ראו עיני

6:6 ויעף אלי אחד מן-השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח

6:7 ויגע על-פי ויאמר הנה נגע זה על-שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר

6:8 ואשמע את-קול אדני אמר את-מי אשלח ומי ילך-לנו ואמר הנני שלחני

6:9 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל-תבינו וראו ראו ואל-תדעו

6:10 השמן לב-העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן-יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו

6:11 ואמר עד-מתי אדני ויאמר עד אשר אם-שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה

6:12 ורחק יהוה את-האדם ורבה העזובה בקרב הארץ

6:13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה

7:1 ויהי בימי אחז בן-יותם בן-עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלך-ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה

7:2 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על-אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי-יער מפני-רוח

7:3 ויאמר יהוה אל-ישעיהו צא-נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל-קצה תעלת הברכה העליונה אל-מסלת שדה כובס

7:4 ואמרת אליו השמר והשקט אל-תירא ולבבך אל-ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי-אף רצין וארם ובן-רמליהו

7:5 יען כי-יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן-רמליהו לאמר

7:6 נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן-טבאל

7:7 כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה

7:8 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם

7:9 וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן-רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו

7:10 ויוסף יהוה דבר אל-אחז לאמר

7:11 שאל-לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה

7:12 ויאמר אחז לא-אשאל ולא-אנסה את-יהוה

7:13 ויאמר שמעו-נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את-אלהי

7:14 לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל

7:15 חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב

7:16 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה

7:17 יביא יהוה עליך ועל-עמך ועל-בית אביך ימים אשר לא-באו למיום סור-אפרים מעל יהודה את מלך אשור

7:18 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור

7:19 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים

7:20 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את-הראש ושער הרגלים וגם את-הזקן תספה

7:21 והיה ביום ההוא יחיה-איש עגלת בקר ושתי-צאן

7:22 והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי-חמאה ודבש יאכל כל-הנותר בקרב הארץ

7:23 והיה ביום ההוא יהיה כל-מקום אשר יהיה-שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה

7:24 בחצים ובקשת יבוא שמה כי-שמיר ושית תהיה כל-הארץ

7:25 וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא-תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה

8:1 ויאמר יהוה אלי קח-לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז

8:2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת-זכריהו בן יברכיהו

8:3 ואקרב אל-הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז

8:4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את-חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור

8:5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר

8:6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את-רצין ובן-רמליהו

8:7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את-מי הנהר העצומים והרבים את-מלך אשור ואת-כל-כבודו ועלה על-כל-אפיקיו והלך על-כל-גדותיו

8:8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד-צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב-ארצך עמנו אל

8:9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי-ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו

8:10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל

8:11 כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם-הזה לאמר

8:12 לא-תאמרון קשר לכל אשר-יאמר העם הזה קשר ואת-מוראו לא-תיראו ולא תעריצו

8:13 את-יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם

8:14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם

8:15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו

8:16 צור תעודה חתום תורה בלמדי

8:17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי-לו

8:18 הנה אנכי והילדים אשר נתן-לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון

8:19 וכי-יאמרו אליכם דרשו אל-האבות ואל-הידענים המצפצפים והמהגים הלוא-עם אל-אלהיו ידרש בעד החיים אל-המתים

8:20 לתורה ולתעודה אם-לא יאמרו כדבר הזה אשר אין-לו שחר

8:21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי-ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה

8:22 ואל-ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח

8:23 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים

9:1 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

9:2 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

9:3 כי את-על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין

9:4 כי כל-סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש

9:5 כי-ילד ילד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשרה על-שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר-שלום

9:6 לםרבה המשרה ולשלום אין-קץ על-כסא דוד ועל-ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם קנאת יהוה צבאות תעשה-זאת

9:7 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל

9:8 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר

9:9 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף

9:10 וישגב יהוה את-צרי רצין עליו ואת-איביו יסכסך

9:11 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את-ישראל בכל-פה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה

9:12 והעם לא-שב עד-המכהו ואת-יהוה צבאות לא דרשו

9:13 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד

9:14 זקן ונשוא-פנים הוא הראש ונביא מורה-שקר הוא הזנב

9:15 ויהיו מאשרי העם-הזה מתעים ומאשריו מבלעים

9:16 על-כן על-בחוריו לא-ישמח אדני ואת-יתמיו ואת-אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל-פה דבר נבלה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה

9:17 כי-בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן

9:18 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל-אחיו לא יחמלו

9:19 ויגזר על-ימין ורעב ויאכל על-שמאול ולא שבעו איש בשר-זרעו יאכלו

9:20 מנשה את-אפרים ואפרים את-מנשה יחדו המה על-יהודה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה

10:1 הוי החקקים חקקי-און ומכתבים עמל כתבו

10:2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת-יתומים יבזו

10:3 ומה-תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על-מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם

10:4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה

10:5 הוי אשור שבט אפי ומטה-הוא בידם זעמי

10:6 בגוי חנף אשלחנו ועל-עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות

10:7 והוא לא-כן ידמה ולבבו לא-כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט

10:8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים

10:9 הלא ככרכמיש כלנו אם-לא כארפד חמת אם-לא כדמשק שמרון

10:10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון

10:11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה

10:12 והיה כי-יבצע אדני את-כל-מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על-פרי-גדל לבב מלך-אשור ועל-תפארת רום עיניו

10:13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים

10:14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל-הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף

10:15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם-יתגדל המשור על-מניפו כהניף שבט ואת-מרימיו כהרים מטה לא-עץ

10:16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש

10:17 והיה אור-ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד

10:18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד-בשר יכלה והיה כמסס נסס

10:19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם

10:20 והיה ביום ההוא לא-יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית-יעקב להשען על-מכהו ונשען על-יהוה קדוש ישראל באמת

10:21 שאר ישוב שאר יעקב אל-אל גבור

10:22 כי אם-יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה

10:23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל-הארץ

10:24 לכן כה-אמר אדני יהוה צבאות אל-תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא-עליך בדרך מצרים

10:25 כי-עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על-תבליתם

10:26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על-הים ונשאו בדרך מצרים

10:27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני-שמן

10:28 בא על-עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו

10:29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה

10:30 צהלי קולך בת-גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

10:31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו

10:32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית-ציון גבעת ירושלם

10:33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו

10:34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול

11:1 ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה

11:2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה

11:3 והריחו ביראת יהוה ולא-למראה עיניו ישפוט ולא-למשמע אזניו יוכיח

11:4 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי-ארץ והכה-ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע

11:5 והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו

11:6 וגר זאב עם-כבש ונמר עם-גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם

11:7 ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל-תבן

11:8 ושעשע יונק על-חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה

11:9 לא-ירעו ולא-ישחיתו בכל-הר קדשי כי-מלאה הארץ דעה את-יהוה כמים לים מכסים

11:10 והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד

11:11 והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את-שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים

11:12 ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ

11:13 וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא-יקנא את-יהודה ויהודה לא-יצר את-אפרים

11:14 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את-בני-קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם

11:15 והחרים יהוה את לשון ים-מצרים והניף ידו על-הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים

11:16 והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים

12:1 ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני

12:2 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי-עזי וזמרת יה יהוה ויהי-לי לישועה

12:3 ושאבתם-מים בששון ממעיני הישועה

12:4 ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו

12:5 זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת זאת בכל-הארץ

12:6 צהלי ורני יושבת ציון כי-גדול בקרבך קדוש ישראל

13:1 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן-אמוץ

13:2 על הר-נשפה שאו-נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים

13:3 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי

13:4 קול המון בהרים דמות עם-רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה

13:5 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל-הארץ

13:6 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא

13:7 על-כן כל-ידים תרפינה וכל-לבב אנוש ימס

13:8 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל-רעהו יתמהו פני להבים פניהם

13:9 הנה יום-יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה

13:10 כי-כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא-יגיה אורו

13:11 ופקדתי על-תבל רעה ועל-רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל

13:12 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר

13:13 על-כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו

13:14 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל-עמו יפנו ואיש אל-ארצו ינוסו

13:15 כל-הנמצא ידקר וכל-הנספה יפול בחרב

13:16 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה

13:17 הנני מעיר עליהם את-מדי אשר-כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו-בו

13:18 וקשתות נערים תרטשנה ופרי-בטן לא ירחמו על-בנים לא-תחוס עינם

13:19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את-סדם ואת-עמרה

13:20 לא-תשב לנצח ולא תשכן עד-דור ודור ולא-יהל שם ערבי ורעים לא-ירבצו שם

13:21 ורבצו-שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו-שם

13:22 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו

14:1 כי ירחם יהוה את-יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על-אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על-בית יעקב

14:2 ולקחום עמים והביאום אל-מקומם והתנחלום בית-ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם

14:3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן-העבדה הקשה אשר עבד-בך

14:4 ונשאת המשל הזה על-מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה

14:5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים

14:6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך

14:7 נחה שקטה כל-הארץ פצחו רנה

14:8 גם-ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא-יעלה הכרת עלינו

14:9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל-עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים

14:10 כלם יענו ויאמרו אליך גם-אתה חלית כמונו אלינו נמשלת

14:11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה

14:12 איך נפלת משמים הילל בן-שחר נגדעת לארץ חולש על-גוים

14:13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי-אל ארים כסאי ואשב בהר-מועד בירכתי צפון

14:14 אעלה על-במתי עב אדמה לעליון

14:15 אך אל-שאול תורד אל-ירכתי-בור

14:16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות

14:17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא-פתח ביתה

14:18 כל-מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו

14:19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל-אבני-בור כפגר מובס

14:20 לא-תחד אתם בקבורה כי-ארצך שחת עמך הרגת לא-יקרא לעולם זרע מרעים

14:21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל-יקמו וירשו ארץ ומלאו פני-תבל ערים

14:22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם-יהוה

14:23 ושמתיה למורש קפד ואגמי-מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות

14:24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם-לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום

14:25 לשבר אשור בארצי ועל-הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור

14:26 זאת העצה היעוצה על-כל-הארץ וזאת היד הנטויה על-כל-הגוים

14:27 כי-יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה

14:28 בשנת-מות המלך אחז היה המשא הזה

14:29 אל-תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי-משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף

14:30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג

14:31 הילילי שער זעקי-עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו

14:32 ומה-יענה מלאכי-גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו

15:1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר-מואב נדמה

15:2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על-נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל-ראשיו קרחה כל-זקן גרועה

15:3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

15:4 ותזעק חשבון ואלעלה עד-יהץ נשמע קולם על-כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו

15:5 לבי למואב יזעק בריחה עד-צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה-בו כי דרך חורנים זעקת-שבר יעערו

15:6 כי-מי נמרים משמות יהיו כי-יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

15:7 על-כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום

15:8 כי-הקיפה הזעקה את-גבול מואב עד-אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

15:9 כי מי דימון מלאו דם כי-אשית על-דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

16:1 שלחו-כר משל-ארץ מסלע מדברה אל-הר בת-ציון

16:2 והיה כעוף-נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון

16:3 הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל-תגלי

16:4 יגורו בך נדחי מואב הוי-סתר למו מפני שודד כי-אפס המץ כלה שד תמו רמס מן-הארץ

16:5 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק

16:6 שמענו גאון-מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא-כן בדיו

16:7 לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר-חרשת תהגו אך-נכאים

16:8 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד-יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים

16:9 על-כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על-קיצך ועל-קצירך הידד נפל

16:10 ונאסף שמחה וגיל מן-הכרמל ובכרמים לא-ירנן לא ירעע יין ביקבים לא-ידרך הדרך הידד השבתי

16:11 על-כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש

16:12 והיה כי-נראה כי-נלאה מואב על-הבמה ובא אל-מקדשו להתפלל ולא יוכל

16:13 זה הדבר אשר דבר יהוה אל-מואב מאז

16:14 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר

17:1 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה

17:2 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד

17:3 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני-ישראל יהיו נאם יהוה צבאות

17:4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה

17:5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים

17:6 ונשאר-בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם-יהוה אלהי ישראל

17:7 ביום ההוא ישעה האדם על-עשהו ועיניו אל-קדוש ישראל תראינה

17:8 ולא ישעה אל-המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים

17:9 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה

17:10 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על-כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו

17:11 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש

17:12 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון

17:13 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני-רוח וכגלגל לפני סופה

17:14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו

18:1 הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי-כוש

18:2 השלח בים צירים ובכלי-גמא על-פני-מים לכו מלאכים קלים אל-גוי ממשך ומורט אל-עם נורא מן-הוא והלאה גוי קו-קו ומבוסה אשר-בזאו נהרים ארצו

18:3 כל-ישבי תבל ושכני ארץ כנשא-נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו

18:4 כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי-אור כעב טל בחם קציר

18:5 כי-לפני קציר כתם-פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת-הנטישות הסיר התז

18:6 יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל-בהמת הארץ עליו תחרף

18:7 בעת ההיא יובל-שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן-הוא והלאה גוי קו-קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל-מקום שם-יהוה צבאות הר-ציון

19:1 משא מצרים הנה יהוה רכב על-עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו

19:2 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש-באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה

19:3 ונבקה רוח-מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל-האלילים ואל-האטים ואל-האבות ואל-הידענים

19:4 וסכרתי את-מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל-בם נאם האדון יהוה צבאות

19:5 ונשתו-מים מהים ונהר יחרב ויבש

19:6 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו

19:7 ערות על-יאור על-פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו

19:8 ואנו הדיגים ואבלו כל-משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על-פני-מים אמללו

19:9 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי

19:10 והיו שתתיה מדכאים כל-עשי שכר אגמי-נפש

19:11 אך-אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל-פרעה בן-חכמים אני בן-מלכי-קדם

19:12 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה-יעץ יהוה צבאות על-מצרים

19:13 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את-מצרים פנת שבטיה

19:14 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את-מצרים בכל-מעשהו כהתעות שכור בקיאו

19:15 ולא-יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון

19:16 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד-יהוה צבאות אשר-הוא מניף עליו

19:17 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר-הוא יועץ עליו

19:18 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת

19:19 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל-גבולה ליהוה

19:20 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי-יצעקו אל-יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם

19:21 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את-יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו-נדר ליהוה ושלמו

19:22 ונגף יהוה את-מצרים נגף ורפוא ושבו עד-יהוה ונעתר להם ורפאם

19:23 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא-אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את-אשור

19:24 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ

19:25 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל

20:1 בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה

20:2 בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן-אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף

20:3 ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על-מצרים ועל-כוש

20:4 כן ינהג מלך-אשור את-שבי מצרים ואת-גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים

20:5 וחתו ובשו מכוש מבטם ומן-מצרים תפארתם

20:6 ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה-כה מבטנו אשר-נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו

21:1 משא מדבר-ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה

21:2 חזות קשה הגד-לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל-אנחתה השבתי

21:3 על-כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות

21:4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה

21:5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן

21:6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד

21:7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב-קשב

21:8 ויקרא אריה על-מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל-משמרתי אנכי נצב כל-הלילות

21:9 והנה-זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל-פסילי אלהיה שבר לארץ

21:10 מדשתי ובן-גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם

21:11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה-מלילה שמר מה-מליל

21:12 אמר שמר אתה בקר וגם-לילה אם-תבעיון בעיו שבו אתיו

21:13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים

21:14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד

21:15 כי-מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה

21:16 כי-כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל-כבוד קדר

21:17 ושאר מספר-קשת גבורי בני-קדר ימעטו כי יהוה אלהי-ישראל דבר

22:1 משא גיא חזיון מה-לך אפוא כי-עלית כלך לגגות

22:2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי-חרב ולא מתי מלחמה

22:3 כל-קציניך נדדו-יחד מקשת אסרו כל-נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו

22:4 על-כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל-תאיצו לנחמני על-שד בת-עמי

22:5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל-ההר

22:6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן

22:7 ויהי מבחר-עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה

22:8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל-נשק בית היער

22:9 ואת בקיעי עיר-דוד ראיתם כי-רבו ותקבצו את-מי הברכה התחתונה

22:10 ואת-בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה

22:11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל-עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם

22:12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק

22:13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות

22:14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם-יכפר העון הזה לכם עד-תמתון אמר אדני יהוה צבאות

22:15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך-בא אל-הסכן הזה על-שבנא אשר על-הבית

22:16 מה-לך פה ומי לך פה כי-חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו

22:17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה

22:18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל-ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך

22:19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך

22:20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן-חלקיהו

22:21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה

22:22 ונתתי מפתח בית-דוד על-שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח

22:23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו

22:24 ותלו עליו כל כבוד בית-אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל-כלי הנבלים

22:25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר-עליה כי יהוה דבר

23:1 משא צר הילילו אניות תרשיש כי-שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה-למו

23:2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך

23:3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים

23:4 בושי צידון כי-אמר ים מעוז הים לאמר לא-חלתי ולא-ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות

23:5 כאשר-שמע למצרים יחילו כשמע צר

23:6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי

23:7 הזאת לכם עליזה מימי-קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור

23:8 מי יעץ זאת על-צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי-ארץ

23:9 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל-צבי להקל כל-נכבדי-ארץ

23:10 עברי ארצך כיאר בת-תרשיש אין מזח עוד

23:11 ידו נטה על-הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל-כנען לשמד מעזניה

23:12 ויאמר לא-תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת-צידון כתיים קומי עברי גם-שם לא-ינוח לך

23:13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה

23:14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן

23:15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה

23:16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי-שיר למען תזכרי

23:17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את-צר ושבה לאתננה וזנתה את-כל-ממלכות הארץ על-פני האדמה

23:18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק

24:1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה

24:2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו

24:3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את-הדבר הזה

24:4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם-הארץ

24:5 והארץ חנפה תחת ישביה כי-עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם

24:6 על-כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על-כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער

24:7 אבל תירוש אמללה-גפן נאנחו כל-שמחי-לב

24:8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור

24:9 בשיר לא ישתו-יין ימר שכר לשתיו

24:10 נשברה קרית-תהו סגר כל-בית מבוא

24:11 צוחה על-היין בחוצות ערבה כל-שמחה גלה משוש הארץ

24:12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת-שער

24:13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם-כלה בציר

24:14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים

24:15 על-כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל

24:16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי-לי רזי-לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו

24:17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ

24:18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל-הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי-ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ

24:19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ

24:20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא-תסיף קום

24:21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על-צבא המרום במרום ועל-מלכי האדמה על-האדמה

24:22 ואספו אספה אסיר על-בור וסגרו על-מסגר ומרב ימים יפקדו

24:23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי-מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד

25:1 יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן

25:2 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה

25:3 על-כן יכבדוך עם-עז קרית גוים עריצים ייראוך

25:4 כי-היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר-לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר

25:5 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה

25:6 ועשה יהוה צבאות לכל-העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים

25:7 ובלע בהר הזה פני-הלוט הלוט על-כל-העמים והמסכה הנסוכה על-כל-הגוים

25:8 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל-פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל-הארץ כי יהוה דבר

25:9 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו

25:10 כי-תנוח יד-יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה

25:11 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו

25:12 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד-עפר

26:1 ביום ההוא יושר השיר-הזה בארץ יהודה עיר עז-לנו ישועה ישית חומות וחל

26:2 פתחו שערים ויבא גוי-צדיק שמר אמנים

26:3 יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח

26:4 בטחו ביהוה עדי-עד כי ביה יהוה צור עולמים

26:5 כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד-ארץ יגיענה עד-עפר

26:6 תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים

26:7 ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס

26:8 אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות-נפש

26:9 נפשי אויתיך בלילה אף-רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל

26:10 יחן רשע בל-למד צדק בארץ נכחות יעול ובל-יראה גאות יהוה

26:11 יהוה רמה ידך בל-יחזיון יחזו ויבשו קנאת-עם אף-אש צריך תאכלם

26:12 יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל-מעשינו פעלת לנו

26:13 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד-בך נזכיר שמך

26:14 מתים בל-יחיו רפאים בל-יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל-זכר למו

26:15 יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל-קצוי-ארץ

26:16 יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו

26:17 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה

26:18 הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל-נעשה ארץ ובל-יפלו ישבי תבל

26:19 יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל

26:20 לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט-רגע עד-יעבור-זעם

26:21 כי-הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב-הארץ עליו וגלתה הארץ את-דמיה ולא-תכסה עוד על-הרוגיה

27:1 ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את-התנין אשר בים

27:2 ביום ההוא כרם חמד ענו-לה

27:3 אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה

27:4 חמה אין לי מי-יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד

27:5 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה-לי

27:6 הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני-תבל תנובה

27:7 הכמכת מכהו הכהו אם-כהרג הרגיו הרג

27:8 בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים

27:9 לכן בזאת יכפר עון-יעקב וזה כל-פרי הסר חטאתו בשומו כל-אבני מזבח כאבני-גר מנפצות לא-יקמו אשרים וחמנים

27:10 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה

27:11 ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם-בינות הוא על-כן לא-ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו

27:12 והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד-נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל

27:13 והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם

28:1 הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על-ראש גיא-שמנים הלומי יין

28:2 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד

28:3 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים

28:4 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על-ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה

28:5 ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו

28:6 ולרוח משפט ליושב על-המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה

28:7 וגם-אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן-היין תעו מן-השכר שגו בראה פקו פליליה

28:8 כי כל-שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום

28:9 את-מי יורה דעה ואת-מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים

28:10 כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם

28:11 כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל-העם הזה

28:12 אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע

28:13 והיה להם דבר-יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו

28:14 לכן שמעו דבר-יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם

28:15 כי אמרתם כרתנו ברית את-מות ועם-שאול עשינו חזה שיט שוטף כי-עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו

28:16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש

28:17 ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו

28:18 וכפר בריתכם את-מות וחזותכם את-שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס

28:19 מדי עברו יקח אתכם כי-בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק-זועה הבין שמועה

28:20 כי-קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס

28:21 כי כהר-פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו

28:22 ועתה אל-תתלוצצו פן-יחזקו מוסריכם כי-כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על-כל-הארץ

28:23 האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי

28:24 הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו

28:25 הלוא אם-שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו

28:26 ויסרו למשפט אלהיו יורנו

28:27 כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על-כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט

28:28 לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא-ידקנו

28:29 גם-זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה

29:1 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על-שנה חגים ינקפו

29:2 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל

29:3 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת

29:4 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף

29:5 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם

29:6 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה

29:7 והיה כחלום חזון לילה המון כל-הגוים הצבאים על-אריאל וכל-צביה ומצדתה והמציקים לה

29:8 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל-הגוים הצבאים על-הר ציון

29:9 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא-יין נעו ולא שכר

29:10 כי-נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את-עיניכם את-הנביאים ואת-ראשיכם החזים כסה

29:11 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר-יתנו אתו אל-יודע הספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא

29:12 ונתן הספר על אשר לא-ידע ספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא ידעתי ספר

29:13 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה

29:14 לכן הנני יוסף להפליא את-העם-הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר

29:15 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו

29:16 הפככם אם-כחמר היצר יחשב כי-יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין

29:17 הלוא-עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב

29:18 ושמעו ביום-ההוא החרשים דברי-ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה

29:19 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו

29:20 כי-אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל-שקדי און

29:21 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק

29:22 לכן כה-אמר יהוה אל-בית יעקב אשר פדה את-אברהם לא-עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו

29:23 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את-קדוש יעקב ואת-אלהי ישראל יעריצו

29:24 וידעו תעי-רוח בינה ורוגנים ילמדו-לקח

30:1 הוי בנים סוררים נאם-יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על-חטאת

30:2 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים

30:3 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל-מצרים לכלמה

30:4 כי-היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו

30:5 כל הבאיש על-עם לא-יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם-לחרפה

30:6 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על-כתף עירים חילהם ועל-דבשת גמלים אוצרתם על-עם לא יועילו

30:7 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת

30:8 עתה בוא כתבה על-לוח אתם ועל-ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד-עולם

30:9 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא-אבו שמוע תורת יהוה

30:10 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו-לנו נכחות דברו-לנו חלקות חזו מהתלות

30:11 סורו מני-דרך הטו מני-ארח השביתו מפנינו את-קדוש ישראל

30:12 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו

30:13 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר-פתאם לפתע יבוא שברה

30:14 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא-ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא

30:15 כי כה-אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם

30:16 ותאמרו לא-כי על-סוס ננוס על-כן תנוסון ועל-קל נרכב על-כן יקלו רדפיכם

30:17 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם-נותרתם כתרן על-ראש ההר וכנס על-הגבעה

30:18 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי-אלהי משפט יהוה אשרי כל-חוכי לו

30:19 כי-עם בציון ישב בירושלם בכו לא-תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך

30:20 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא-יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את-מוריך

30:21 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו

30:22 וטמאתם את-צפוי פסילי כספך ואת-אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו

30:23 ונתן מטר זרעך אשר-תזרע את-האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב

30:24 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר-זרה ברחת ובמזרה

30:25 והיה על-כל-הר גבה ועל כל-גבעה נשאה פלגים יבלי-מים ביום הרג רב בנפל מגדלים

30:26 והיה אור-הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את-שבר עמו ומחץ מכתו ירפא

30:27 הנה שם-יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת

30:28 ורוחו כנחל שוטף עד-צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים

30:29 השיר יהיה לכם כליל התקדש-חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר-יהוה אל-צור ישראל

30:30 והשמיע יהוה את-הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד

30:31 כי-מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה

30:32 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם-בה

30:33 כי-ערוך מאתמול תפתה גם-הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה

31:1 הוי הירדים מצרים לעזרה על-סוסים ישענו ויבטחו על-רכב כי רב ועל פרשים כי-עצמו מאד ולא שעו על-קדוש ישראל ואת-יהוה לא דרשו

31:2 וגם-הוא חכם ויבא רע ואת-דבריו לא הסיר וקם על-בית מרעים ועל-עזרת פעלי און

31:3 ומצרים אדם ולא-אל וסוסיהם בשר ולא-רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון

31:4 כי כה אמר-יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על-טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על-הר-ציון ועל-גבעתה

31:5 כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על-ירושלם גנון והציל פסח והמליט

31:6 שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל

31:7 כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא

31:8 ונפל אשור בחרב לא-איש וחרב לא-אדם תאכלנו ונס לו מפני-חרב ובחוריו למס יהיו

31:9 וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם-יהוה אשר-אור לו בציון ותנור לו בירושלם

32:1 הן לצדק ימלך-מלך ולשרים למשפט ישרו

32:2 והיה-איש כמחבא-רוח וסתר זרם כפלגי-מים בציון כצל סלע-כבד בארץ עיפה

32:3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

32:4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

32:5 לא-יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

32:6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה-און לעשות חנף ולדבר אל-יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

32:7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי-שקר ובדבר אביון משפט

32:8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על-נדיבות יקום

32:9 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי

32:10 ימים על-שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

32:11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על-חלצים

32:12 על-שדים ספדים על-שדי-חמד על-גפן פריה

32:13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על-כל-בתי משוש קריה עליזה

32:14 כי-ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד-עולם משוש פראים מרעה עדרים

32:15 עד-יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב

32:16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

32:17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד-עולם

32:18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

32:19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

32:20 אשריכם זרעי על-כל-מים משלחי רגל-השור והחמור

33:1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא-בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו-בך

33:2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף-ישועתנו בעת צרה

33:3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים

33:4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו

33:5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה

33:6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו

33:7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון

33:8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש

33:9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל

33:10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא

33:11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

33:12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו

33:13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי

33:14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי-יגור לנו מוקדי עולם

33:15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע

33:16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

33:17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים

33:18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את-המגדלים

33:19 את-עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה

33:20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל-יצען בל-יסע יתדתיו לנצח וכל-חבליו בל-ינתקו

33:21 כי אם-שם אדיר יהוה לנו מקום-נהרים יארים רחבי ידים בל-תלך בו אני-שיט וצי אדיר לא יעברנו

33:22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו

33:23 נטשו חבליך בל-יחזקו כן-תרנם בל-פרשו נס אז חלק עד-שלל מרבה פסחים בזזו בז

33:24 ובל-יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון

34:1 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל-צאצאיה

34:2 כי קצף ליהוה על-כל-הגוים וחמה על-כל-צבאם החרימם נתנם לטבח

34:3 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם

34:4 ונמקו כל-צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל-צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה

34:5 כי-רותה בשמים חרבי הנה על-אדום תרד ועל-עם חרמי למשפט

34:6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום

34:7 וירדו ראמים עמם ופרים עם-אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן

34:8 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון

34:9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה

34:10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה

34:11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו-בה ונטה עליה קו-תהו ואבני-בהו

34:12 חריה ואין-שם מלוכה יקראו וכל-שריה יהיו אפס

34:13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה

34:14 ופגשו ציים את-איים ושעיר על-רעהו יקרא אך-שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח

34:15 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך-שם נקבצו דיות אשה רעותה

34:16 דרשו מעל-ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי-פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן

34:17 והוא-הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד-עולם יירשוה לדור ודור ישכנו-בה

35:1 יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת

35:2 פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן-לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד-יהוה הדר אלהינו

35:3 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו

35:4 אמרו לנמהרי-לב חזקו אל-תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם

35:5 אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה

35:6 אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי-נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה

35:7 והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא

35:8 והיה-שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא-יעברנו טמא והוא-למו הלך דרך ואוילים לא יתעו

35:9 לא-יהיה שם אריה ופריץ חיות בל-יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים

35:10 ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה

36:1 ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצרות ויתפשם

36:2 וישלח מלך-אשור את-רב-שקה מלכיש ירושלמה אל-המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס

36:3 ויצא אליו אליקים בן-חלקיהו אשר על-הבית ושבנא הספר ויואח בן-אסף המזכיר

36:4 ויאמר אליהם רב-שקה אמרו-נא אל-חזקיהו כה-אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת

36:5 אמרתי אך-דבר-שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על-מי בטחת כי מרדת בי

36:6 הנה בטחת על-משענת הקנה הרצוץ הזה על-מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך-מצרים לכל-הבטחים עליו

36:7 וכי-תאמר אלי אל-יהוה אלהינו בטחנו הלוא-הוא אשר הסיר חזקיהו את-במתיו ואת-מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו

36:8 ועתה התערב נא את-אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם-תוכל לתת לך רכבים עליהם

36:9 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על-מצרים לרכב ולפרשים

36:10 ועתה המבלעדי יהוה עליתי על-הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל-הארץ הזאת והשחיתה

36:11 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל-רב-שקה דבר-נא אל-עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל-תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על-החומה

36:12 ויאמר רב-שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את-הדברים האלה הלא על-האנשים הישבים על-החומה לאכל את-חראיהם ולשתות את-שיניהם עמכם

36:13 ויעמד רב-שקה ויקרא בקול-גדול יהודית ויאמר שמעו את-דברי המלך הגדול מלך אשור

36:14 כה אמר המלך אל-ישא לכם חזקיהו כי לא-יוכל להציל אתכם

36:15 ואל-יבטח אתכם חזקיהו אל-יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור

36:16 אל-תשמעו אל-חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו-אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש-גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי-בורו

36:17 עד-באי ולקחתי אתכם אל-ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים

36:18 פן-יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את-ארצו מיד מלך אשור

36:19 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי-הצילו את-שמרון מידי

36:20 מי בכל-אלהי הארצות האלה אשר-הצילו את-ארצם מידי כי-יציל יהוה את-ירושלם מידי

36:21 ויחרישו ולא-ענו אתו דבר כי-מצות המלך היא לאמר לא תענהו

36:22 ויבא אליקים בן-חלקיהו אשר-על-הבית ושבנא הסופר ויואח בן-אסף המזכיר אל-חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב-שקה

37:1 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את-בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה

37:2 וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל-ישעיהו בן-אמוץ הנביא

37:3 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום-צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד-משבר וכח אין ללדה

37:4 אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב-שקה אשר שלחו מלך-אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה

37:5 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל-ישעיהו

37:6 ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל-אדניכם כה אמר יהוה אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך-אשור אותי

37:7 הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל-ארצו והפלתיו בחרב בארצו

37:8 וישב רב-שקה וימצא את-מלך אשור נלחם על-לבנה כי שמע כי נסע מלכיש

37:9 וישמע על-תרהקה מלך-כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל-חזקיהו לאמר

37:10 כה תאמרון אל-חזקיהו מלך-יהודה לאמר אל-ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור

37:11 הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות להחרימם ואתה תנצל

37:12 ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את-גוזן ואת-חרן ורצף ובני-עדן אשר בתלשר

37:13 איה מלך-חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה

37:14 ויקח חזקיהו את-הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה

37:15 ויתפלל חזקיהו אל-יהוה לאמר

37:16 יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה-הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את-השמים ואת-הארץ

37:17 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל-דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי

37:18 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את-כל-הארצות ואת-ארצם

37:19 ונתן את-אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן ויאבדום

37:20 ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל-ממלכות הארץ כי-אתה יהוה לבדך

37:21 וישלח ישעיהו בן-אמוץ אל-חזקיהו לאמר כה-אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל-סנחריב מלך אשור

37:22 זה הדבר אשר-דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת-ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם

37:23 את-מי חרפת וגדפת ועל-מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל-קדוש ישראל

37:24 ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו

37:25 אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף-פעמי כל יארי מצור

37:26 הלוא-שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות

37:27 וישביהן קצרי-יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה

37:28 ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי

37:29 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר-באת בה

37:30 וזה-לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים

37:31 ויספה פליטת בית-יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה

37:32 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה-זאת

37:33 לכן כה-אמר יהוה אל-מלך אשור לא יבוא אל-העיר הזאת ולא-יורה שם חץ ולא-יקדמנה מגן ולא-ישפך עליה סללה

37:34 בדרך אשר-בא בה ישוב ואל-העיר הזאת לא יבוא נאם-יהוה

37:35 וגנותי על-העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי

37:36 ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים

37:37 ויסע וילך וישב סנחריב מלך-אשור וישב בנינוה

37:38 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר-חדן בנו תחתיו

38:1 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן-אמוץ הנביא ויאמר אליו כה-אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה

38:2 ויסב חזקיהו פניו אל-הקיר ויתפלל אל-יהוה

38:3 ויאמר אנה יהוה זכר-נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול

38:4 ויהי דבר-יהוה אל-ישעיהו לאמר

38:5 הלוך ואמרת אל-חזקיהו כה-אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את-תפלתך ראיתי את-דמעתך הנני יוסף על-ימיך חמש עשרה שנה

38:6 ומכף מלך-אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על-העיר הזאת

38:7 וזה-לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את-הדבר הזה אשר דבר

38:8 הנני משיב את-צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה

38:9 מכתב לחזקיהו מלך-יהודה בחלתו ויחי מחליו

38:10 אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

38:11 אמרתי לא-אראה יה יה בארץ החיים לא-אביט אדם עוד עם-יושבי חדל

38:12 דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד-לילה תשלימני

38:13 שויתי עד-בקר כארי כן ישבר כל-עצמותי מיום עד-לילה תשלימני

38:14 כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה-לי ערבני

38:15 מה-אדבר ואמר-לי והוא עשה אדדה כל-שנותי על-מר נפשי

38:16 אדני עליהם יחיו ולכל-בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני

38:17 הנה לשלום מר-לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל-חטאי

38:18 כי לא שאול תודך מות יהללך לא-ישברו יורדי-בור אל-אמתך

38:19 חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל-אמתך

38:20 יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל-ימי חיינו על-בית יהוה

38:21 ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על-השחין ויחי

38:22 ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה

39:1 בעת ההוא שלח מרדך בלאדן בן-בלאדן מלך-בבל ספרים ומנחה אל-חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק

39:2 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את-בית נכתה את-הכסף ואת-הזהב ואת-הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל-בית כליו ואת כל-אשר נמצא באצרתיו לא-היה דבר אשר לא-הראם חזקיהו בביתו ובכל-ממשלתו

39:3 ויבא ישעיהו הנביא אל-המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל

39:4 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל-אשר בביתי ראו לא-היה דבר אשר לא-הראיתים באוצרתי

39:5 ויאמר ישעיהו אל-חזקיהו שמע דבר-יהוה צבאות

39:6 הנה ימים באים ונשא כל-אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד-היום הזה בבל לא-יותר דבר אמר יהוה

39:7 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל

39:8 ויאמר חזקיהו אל-ישעיהו טוב דבר-יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי

40:1 נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם

40:2 דברו על-לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל-חטאתיה

40:3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו

40:4 כל-גיא ינשא וכל-הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

40:5 ונגלה כבוד יהוה וראו כל-בשר יחדו כי פי יהוה דבר

40:6 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל-הבשר חציר וכל-חסדו כציץ השדה

40:7 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם

40:8 יבש חציר נבל ציץ ודבר-אלהינו יקום לעולם

40:9 על הר-גבה עלי-לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל-תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם

40:10 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו

40:11 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל

40:12 מי-מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים

40:13 מי-תכן את-רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו

40:14 את-מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו

40:15 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול

40:16 ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה

40:17 כל-הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו-לו

40:18 ואל-מי תדמיון אל ומה-דמות תערכו לו

40:19 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף

40:20 המסכן תרומה עץ לא-ירקב יבחר חרש חכם יבקש-לו להכין פסל לא ימוט

40:21 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ

40:22 הישב על-חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת

40:23 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה

40:24 אף בל-נטעו אף בל-זרעו אף בל-שרש בארץ גזעם וגם-נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם

40:25 ואל-מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש

40:26 שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר

40:27 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור

40:28 הלוא ידעת אם-לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו

40:29 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה

40:30 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו

40:31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו

41:1 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה

41:2 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו

41:3 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא

41:4 מי-פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת-אחרנים אני-הוא

41:5 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון

41:6 איש את-רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק

41:7 ויחזק חרש את-צרף מחליק פטיש את-הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט

41:8 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי

41:9 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי-אתה בחרתיך ולא מאסתיך

41:10 אל-תירא כי עמך-אני אל-תשתע כי-אני אלהיך אמצתיך אף-עזרתיך אף-תמכתיך בימין צדקי

41:11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך

41:12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך

41:13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל-תירא אני עזרתיך

41:14 אל-תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם-יהוה וגאלך קדוש ישראל

41:15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים

41:16 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל

41:17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם

41:18 אפתח על-שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם-מים וארץ ציה למוצאי מים

41:19 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו

41:20 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד-יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה

41:21 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב

41:22 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו

41:23 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף-תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו

41:24 הן-אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם

41:25 העירותי מצפון ויאת ממזרח-שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו-חמר וכמו יוצר ירמס-טיט

41:26 מי-הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין-מגיד אף אין משמיע אף אין-שמע אמריכם

41:27 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן

41:28 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר

41:29 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם

42:1 הן עבדי אתמך-בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא

42:2 לא יצעק ולא ישא ולא-ישמיע בחוץ קולו

42:3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט

42:4 לא יכהה ולא ירוץ עד-ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו

42:5 כה-אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה

42:6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים

42:7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך

42:8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא-אתן ותהלתי לפסילים

42:9 הראשנות הנה-באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם

42:10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם

42:11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו

42:12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו

42:13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף-יצריח על-איביו יתגבר

42:14 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד

42:15 אחריב הרים וגבעות וכל-עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש

42:16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא-ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים

42:17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו

42:18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות

42:19 מי עור כי אם-עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה

42:20 ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע

42:21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

42:22 והוא עם-בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין-אמר השב

42:23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור

42:24 מי-נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא-אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו

42:25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער-בו ולא-ישים על-לב

43:1 ועתה כה-אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל-תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי-אתה

43:2 כי-תעבר במים אתך-אני ובנהרות לא ישטפוך כי-תלך במו-אש לא תכוה ולהבה לא תבער-בך

43:3 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך

43:4 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך

43:5 אל-תירא כי אתך-אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך

43:6 אמר לצפון תני ולתימן אל-תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ

43:7 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף-עשיתיו

43:8 הוציא עם-עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו

43:9 כל-הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת

43:10 אתם עדי נאם-יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי-אני הוא לפני לא-נוצר אל ואחרי לא יהיה

43:11 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע

43:12 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם-יהוה ואני-אל

43:13 גם-מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה

43:14 כה-אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם

43:15 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם

43:16 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה

43:17 המוציא רכב-וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל-יקומו דעכו כפשתה כבו

43:18 אל-תזכרו ראשנות וקדמניות אל-תתבננו

43:19 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות

43:20 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי-נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי

43:21 עם-זו יצרתי לי תהלתי יספרו

43:22 ולא-אתי קראת יעקב כי-יגעת בי ישראל

43:23 לא-הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה

43:24 לא-קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך

43:25 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר

43:26 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק

43:27 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי

43:28 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים

44:1 ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו

44:2 כה-אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל-תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו

44:3 כי אצק-מים על-צמא ונזלים על-יבשה אצק רוחי על-זרעך וברכתי על-צאצאיך

44:4 וצמחו בבין חציר כערבים על-יבלי-מים

44:5 זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם-יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה

44:6 כה-אמר יהוה מלך-ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים

44:7 ומי-כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם-עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו

44:8 אל-תפחדו ואל-תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל-ידעתי

44:9 יצרי-פסל כלם תהו וחמודיהם בל-יועילו ועדיהם המה בל-יראו ובל-ידעו למען יבשו

44:10 מי-יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל

44:11 הן כל-חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד

44:12 חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם-רעב ואין כח לא-שתה מים וייעף

44:13 חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית

44:14 לכרת-לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ-לו בעצי-יער נטע ארן וגשם יגדל

44:15 והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף-ישיק ואפה לחם אף-יפעל-אל וישתחו עשהו פסל ויסגד-למו

44:16 חציו שרף במו-אש על-חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף-יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור

44:17 ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד-לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה

44:18 לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם

44:19 ולא-ישיב אל-לבו ולא דעת ולא-תבונה לאמר חציו שרפתי במו-אש ואף אפיתי על-גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד

44:20 רעה אפר לב הותל הטהו ולא-יציל את-נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני

44:21 זכר-אלה יעקב וישראל כי עבדי-אתה יצרתיך עבד-לי אתה ישראל לא תנשני

44:22 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך

44:23 רנו שמים כי-עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל-עץ בו כי-גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר

44:24 כה-אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי

44:25 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל

44:26 מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם

44:27 האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש

44:28 האמר לכורש רעי וכל-חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד

45:1 כה-אמר יהוה למשיחו לכורש אשר-החזקתי בימינו לרד-לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו

45:2 אני לפניך אלך והדורים אושר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע

45:3 ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי-אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל

45:4 למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני

45:5 אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני

45:6 למען ידעו ממזרח-שמש וממערבה כי-אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד

45:7 יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל-אלה

45:8 הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו-צדק תפתח-ארץ ויפרו-ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו

45:9 הוי רב את-יצרו חרש את-חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה-תעשה ופעלך אין-ידים לו

45:10 הוי אמר לאב מה-תוליד ולאשה מה-תחילין

45:11 כה-אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על-בני ועל-פעל ידי תצוני

45:12 אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל-צבאם צויתי

45:13 אנכי העירתהו בצדק וכל-דרכיו אישר הוא-יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות

45:14 כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר-כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים

45:15 אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע

45:16 בושו וגם-נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים

45:17 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא-תבשו ולא-תכלמו עד-עולמי עד

45:18 כי כה אמר-יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא-תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד

45:19 לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים

45:20 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את-עץ פסלם ומתפללים אל-אל לא יושיע

45:21 הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין-עוד אלהים מבלעדי אל-צדיק ומושיע אין זולתי

45:22 פנו-אלי והושעו כל-אפסי-ארץ כי אני-אל ואין עוד

45:23 בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי-לי תכרע כל-ברך תשבע כל-לשון

45:24 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו

45:25 ביהוה יצדקו ויתהללו כל-זרע ישראל

46:1 כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה

46:2 קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה

46:3 שמעו אלי בית יעקב וכל-שארית בית ישראל העמסים מני-בטן הנשאים מני-רחם

46:4 ועד-זקנה אני הוא ועד-שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט

46:5 למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה

46:6 הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף-ישתחוו

46:7 ישאהו על-כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף-יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו

46:8 זכרו-זאת והתאששו השיבו פושעים על-לב

46:9 זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני

46:10 מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא-נעשו אמר עצתי תקום וכל-חפצי אעשה

46:11 קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף-דברתי אף-אביאנה יצרתי אף-אעשנה

46:12 שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה

46:13 קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי

47:1 רדי ושבי על-עפר בתולת בת-בבל שבי-לארץ אין-כסא בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך רכה וענגה

47:2 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי-שבל גלי-שוק עברי נהרות

47:3 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם

47:4 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל

47:5 שבי דומם ובאי בחשך בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך גברת ממלכות

47:6 קצפתי על-עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא-שמת להם רחמים על-זקן הכבדת עלך מאד

47:7 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא-שמת אלה על-לבך לא זכרת אחריתה

47:8 ועתה שמעי-זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול

47:9 ותבאנה לך שתי-אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד

47:10 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד

47:11 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי

47:12 עמדי-נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי

47:13 נלאית ברב עצתיך יעמדו-נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך

47:14 הנה היו כקש אש שרפתם לא-יצילו את-נפשם מיד להבה אין-גחלת לחמם אור לשבת נגדו

47:15 כן היו-לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך

48:1 שמעו-זאת בית-יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה

48:2 כי-מעיר הקדש נקראו ועל-אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו

48:3 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה

48:4 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה

48:5 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן-תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום

48:6 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם

48:7 עתה נבראו ולא מאז ולפני-יום ולא שמעתם פן-תאמר הנה ידעתין

48:8 גם לא-שמעת גם לא ידעת גם מאז לא-פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך

48:9 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם-לך לבלתי הכריתך

48:10 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני

48:11 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא-אתן

48:12 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני-הוא אני ראשון אף אני אחרון

48:13 אף-ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו

48:14 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את-אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים

48:15 אני אני דברתי אף-קראתיו הביאתיו והצליח דרכו

48:16 קרבו אלי שמעו-זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו

48:17 כה-אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך

48:18 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים

48:19 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא-יכרת ולא-ישמד שמו מלפני

48:20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד-קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב

48:21 ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע-צור ויזבו מים

48:22 אין שלום אמר יהוה לרשעים

49:1 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי

49:2 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני

49:3 ויאמר לי עבדי-אתה ישראל אשר-בך אתפאר

49:4 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את-יהוה ופעלתי את-אלהי

49:5 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי

49:6 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את-שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד-קצה הארץ

49:7 כה אמר-יהוה גאל ישראל קדושו לבזה-נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך

49:8 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

49:9 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על-דרכים ירעו ובכל-שפיים מרעיתם

49:10 לא ירעבו ולא יצמאו ולא-יכם שרב ושמש כי-מרחמם ינהגם ועל-מבועי מים ינהלם

49:11 ושמתי כל-הרי לדרך ומסלתי ירמון

49:12 הנה-אלה מרחוק יבאו והנה-אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים

49:13 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי-נחם יהוה עמו ועניו ירחם

49:14 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני

49:15 התשכח אשה עולה מרחם בן-בטנה גם-אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך

49:16 הן על-כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד

49:17 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו

49:18 שאי-סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו-לך חי-אני נאם-יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה

49:19 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך

49:20 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר-לי המקום גשה-לי ואשבה

49:21 ואמרת בלבבך מי ילד-לי את-אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם

49:22 כה-אמר אדני יהוה הנה אשא אל-גוים ידי ואל-עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על-כתף תנשאנה

49:23 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי-אני יהוה אשר לא-יבשו קוי

49:24 היקח מגבור מלקוח ואם-שבי צדיק ימלט

49:25 כי-כה אמר יהוה גם-שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת-יריבך אנכי אריב ואת-בניך אנכי אושיע

49:26 והאכלתי את-מוניך את-בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל-בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב

50:1 כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר-מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם

50:2 מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם-אין-בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא

50:3 אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם

50:4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את-יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים

50:5 אדני יהוה פתח-לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי

50:6 גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק

50:7 ואדני יהוה יעזר-לי על-כן לא נכלמתי על-כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי-לא אבוש

50:8 קרוב מצדיקי מי-יריב אתי נעמדה יחד מי-בעל משפטי יגש אלי

50:9 הן אדני יהוה יעזר-לי מי-הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם

50:10 מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו

50:11 הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה-זאת לכם למעצבה תשכבון

51:1 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל-צור חצבתם ואל-מקבת בור נקרתם

51:2 הביטו אל-אברהם אביכם ואל-שרה תחוללכם כי-אחד קראתיו ואברכהו וארבהו

51:3 כי-נחם יהוה ציון נחם כל-חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן-יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה

51:4 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע

51:5 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל-זרעי ייחלון

51:6 שאו לשמים עיניכם והביטו אל-הארץ מתחת כי-שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו-כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת

51:7 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל-תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל-תחתו

51:8 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים

51:9 עורי עורי לבשי-עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את-היא המחצבת רהב מחוללת תנין

51:10 הלוא את-היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי-ים דרך לעבר גאולים

51:11 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה

51:12 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי-את ותיראי מאנוש ימות ומבן-אדם חציר ינתן

51:13 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל-היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק

51:14 מהר צעה להפתח ולא-ימות לשחת ולא יחסר לחמו

51:15 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו

51:16 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי-אתה

51:17 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את-כוס חמתו את-קבעת כוס התרעלה שתית מצית

51:18 אין-מנהל לה מכל-בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל-בנים גדלה

51:19 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך

51:20 בניך עלפו שכבו בראש כל-חוצות כתוא מכמר המלאים חמת-יהוה גערת אלהיך

51:21 לכן שמעי-נא זאת עניה ושכרת ולא מיין

51:22 כה-אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את-כוס התרעלה את-קבעת כוס חמתי לא-תוסיפי לשתותה עוד

51:23 ושמתיה ביד-מוגיך אשר-אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים

52:1 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא-בך עוד ערל וטמא

52:2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת-ציון

52:3 כי-כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו

52:4 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד-עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו

52:5 ועתה מה-לי-פה נאם-יהוה כי-לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם-יהוה ותמיד כל-היום שמי מנאץ

52:6 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי-אני-הוא המדבר הנני

52:7 מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך

52:8 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון

52:9 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי-נחם יהוה עמו גאל ירושלם

52:10 חשף יהוה את-זרוע קדשו לעיני כל-הגוים וראו כל-אפסי-ארץ את ישועת אלהינו

52:11 סורו סורו צאו משם טמא אל-תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה

52:12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי-הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל

52:13 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד

52:14 כאשר שממו עליך רבים כן-משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם

52:15 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא-ספר להם ראו ואשר לא-שמעו התבוננו

53:1 מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על-מי נגלתה

53:2 ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא-תאר לו ולא הדר ונראהו ולא-מראה ונחמדהו

53:3 נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו

53:4 אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה

53:5 והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא-לנו

53:6 כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו

53:7 נגש והוא נענה ולא יפתח-פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו

53:8 מעצר וממשפט לקח ואת-דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו

53:9 ויתן את-רשעים קברו ואת-עשיר במתיו על לא-חמס עשה ולא מרמה בפיו

53:10 ויהוה חפץ דכאו החלי אם-תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח

53:11 מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל

53:12 לכן אחלק-לו ברבים ואת-עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת-פשעים נמנה והוא חטא-רבים נשא ולפשעים יפגיע

54:1 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא-חלה כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה

54:2 הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל-תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי

54:3 כי-ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו

54:4 אל-תיראי כי-לא תבושי ואל-תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי-עוד

54:5 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל-הארץ יקרא

54:6 כי-כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך

54:7 ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך

54:8 בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה

54:9 כי-מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי-נח עוד על-הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער-בך

54:10 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא-ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה

54:11 עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים

54:12 ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל-גבולך לאבני-חפץ

54:13 וכל-בניך למודי יהוה ורב שלום בניך

54:14 בצדקה תכונני רחקי מעשק כי-לא תיראי וממחתה כי לא-תקרב אליך

54:15 הן גור יגור אפס מאותי מי-גר אתך עליך יפול

54:16 הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל

54:17 כל-כלי יוצר עליך לא יצלח וכל-לשון תקום-אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם-יהוה

55:1 הוי כל-צמא לכו למים ואשר אין-לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא-כסף ובלוא מחיר יין וחלב

55:2 למה תשקלו-כסף בלוא-לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו-טוב ותתענג בדשן נפשכם

55:3 הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים

55:4 הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים

55:5 הן גוי לא-תדע תקרא וגוי לא-ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך

55:6 דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב

55:7 יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל-יהוה וירחמהו ואל-אלהינו כי-ירבה לסלוח

55:8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה

55:9 כי-גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם

55:10 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן-השמים ושמה לא ישוב כי אם-הרוה את-הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל

55:11 כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא-ישוב אלי ריקם כי אם-עשה את-אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו

55:12 כי-בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל-עצי השדה ימחאו-כף

55:13 תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת

56:1 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי-קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות

56:2 אשרי אנוש יעשה-זאת ובן-אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל-רע

56:3 ואל-יאמר בן-הנכר הנלוה אל-יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל-יאמר הסריס הן אני עץ יבש

56:4 כי-כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את-שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי

56:5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן-לו אשר לא יכרת

56:6 ובני הנכר הנלוים על-יהוה לשרתו ולאהבה את-שם יהוה להיות לו לעבדים כל-שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי

56:7 והביאותים אל-הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על-מזבחי כי ביתי בית-תפלה יקרא לכל-העמים

56:8 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו

56:9 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל-חיתו ביער

56:10 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום

56:11 והכלבים עזי-נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו

56:12 אתיו אקחה-יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד

57:1 הצדיק אבד ואין איש שם על-לב ואנשי-חסד נאספים באין מבין כי-מפני הרעה נאסף הצדיק

57:2 יבוא שלום ינוחו על-משכבותם הלך נכחו

57:3 ואתם קרבו-הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה

57:4 על-מי תתענגו על-מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא-אתם ילדי-פשע זרע שקר

57:5 הנחמים באלים תחת כל-עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים

57:6 בחלקי-נחל חלקך הם הם גורלך גם-להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם

57:7 על הר-גבה ונשא שמת משכבך גם-שם עלית לזבח זבח

57:8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת-לך מהם אהבת משכבם יד חזית

57:9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד-מרחק ותשפילי עד-שאול

57:10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על-כן לא חלית

57:11 ואת-מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא-שמת על-לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי

57:12 אני אגיד צדקתך ואת-מעשיך ולא יועילוך

57:13 בזעקך יצילך קבוציך ואת-כלם ישא-רוח יקח-הבל והחוסה בי ינחל-ארץ ויירש הר-קדשי

57:14 ואמר סלו-סלו פנו-דרך הרימו מכשול מדרך עמי

57:15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת-דכא ושפל-רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים

57:16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי-רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי

57:17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו

57:18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו

57:19 בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו

57:20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט

57:21 אין שלום אמר אלהי לרשעים

58:1 קרא בגרון אל-תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם

58:2 ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר-צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי-צדק קרבת אלהים יחפצון

58:3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו-חפץ וכל-עצביכם תנגשו

58:4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא-תצומו כיום להשמיע במרום קולכם

58:5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא-צום ויום רצון ליהוה

58:6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל-מוטה תנתקו

58:7 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי-תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם

58:8 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך

58:9 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם-תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר-און

58:10 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים

58:11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא-יכזבו מימיו

58:12 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור-ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת

58:13 אם-תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר

58:14 אז תתענג על-יהוה והרכבתיך על-במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר

59:1 הן לא-קצרה יד-יהוה מהושיע ולא-כבדה אזנו משמוע

59:2 כי אם-עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע

59:3 כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו-שקר לשונכם עולה תהגה

59:4 אין-קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על-תהו ודבר-שוא הרו עמל והוליד און

59:5 ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה

59:6 קוריהם לא-יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי-און ופעל חמס בכפיהם

59:7 רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם

59:8 דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום

59:9 על-כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה-חשך לנגהות באפלות נהלך

59:10 נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים

59:11 נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו

59:12 כי-רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי-פשעינו אתנו ועונתינו ידענום

59:13 פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר-עשק וסרה הרו והגו מלב דברי-שקר

59:14 והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי-כשלה ברחוב אמת ונכחה לא-תוכל לבוא

59:15 ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי-אין משפט

59:16 וירא כי-אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו

59:17 וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה

59:18 כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם

59:19 וייראו ממערב את-שם יהוה וממזרח-שמש את-כבודו כי-יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו

59:20 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה

59:21 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר-שמתי בפיך לא-ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד-עולם

60:1 קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח

60:2 כי-הנה החשך יכסה-ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה

60:3 והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך

60:4 שאי-סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו-לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על-צד תאמנה

60:5 אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי-יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך

60:6 שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו

60:7 כל-צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על-רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר

60:8 מי-אלה כעב תעופינה וכיונים אל-ארבתיהם

60:9 כי-לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך

60:10 ובנו בני-נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך

60:11 ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים

60:12 כי-הגוי והממלכה אשר לא-יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו

60:13 כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד

60:14 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על-כפות רגליך כל-מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל

60:15 תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור

60:16 וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב

60:17 תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה

60:18 לא-ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה

60:19 לא-יהיה-לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא-יאיר לך והיה-לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך

60:20 לא-יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה-לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך

60:21 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו מעשה ידי להתפאר

60:22 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה

61:1 רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי-לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח-קוח

61:2 לקרא שנת-רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל-אבלים

61:3 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר

61:4 ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור

61:5 ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם

61:6 ואתם כהני יהוה תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו

61:7 תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם

61:8 כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם

61:9 ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל-ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה

61:10 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי-ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה

61:11 כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל-הגוים

62:1 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד-יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער

62:2 וראו גוים צדקך וכל-מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו

62:3 והיית עטרת תפארת ביד-יהוה וצנוף מלוכה בכף-אלהיך

62:4 לא-יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא-יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי-בה ולארצך בעולה כי-חפץ יהוה בך וארצך תבעל

62:5 כי-יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על-כלה ישיש עליך אלהיך

62:6 על-חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל-היום וכל-הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את-יהוה אל-דמי לכם

62:7 ואל-תתנו דמי לו עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלם תהלה בארץ

62:8 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם-אתן את-דגנך עוד מאכל לאיביך ואם-ישתו בני-נכר תירושך אשר יגעת בו

62:9 כי מאספיו יאכלהו והללו את-יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי

62:10 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על-העמים

62:11 הנה יהוה השמיע אל-קצה הארץ אמרו לבת-ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו

62:12 וקראו להם עם-הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה

63:1 מי-זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע

63:2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת

63:3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין-איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על-בגדי וכל-מלבושי אגאלתי

63:4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה

63:5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני

63:6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם

63:7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר-גמלנו יהוה ורב-טוב לבית ישראל אשר-גמלם כרחמיו וכרב חסדיו

63:8 ויאמר אך-עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע

63:9 בכל-צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל-ימי עולם

63:10 והמה מרו ועצבו את-רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם-בם

63:11 ויזכר ימי-עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את-רוח קדשו

63:12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם

63:13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו

63:14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת

63:15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו

63:16 כי-אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך

63:17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך

63:18 למצער ירשו עם-קדשך צרינו בוססו מקדשך

63:19 היינו מעולם לא-משלת בם לא-נקרא שמך עליהם לוא-קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו

64:1 כקדח אש המסים מים תבעה-אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו

64:2 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו

64:3 ומעולם לא-שמעו לא האזינו עין לא-ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה-לו

64:4 פגעת את-שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן-אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע

64:5 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל-צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו

64:6 ואין-קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי-הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד-עוננו

64:7 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו

64:8 אל-תקצף יהוה עד-מאד ואל-לעד תזכר עון הן הבט-נא עמך כלנו

64:9 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה

64:10 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל-מחמדינו היה לחרבה

64:11 העל-אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד-מאד

65:1 נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל-גוי לא-קרא בשמי

65:2 פרשתי ידי כל-היום אל-עם סורר ההלכים הדרך לא-טוב אחר מחשבתיהם

65:3 העם המכעיסים אותי על-פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על-הלבנים

65:4 הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק פגלים כליהם

65:5 האמרים קרב אליך אל-תגש-בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל-היום

65:6 הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם-שלמתי ושלמתי על-חיקם

65:7 עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על-ההרים ועל-הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על-חיקם

65:8 כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל-תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל

65:9 והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו-שמה

65:10 והיה השרון לנוה-צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

65:11 ואתם עזבי יהוה השכחים את-הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך

65:12 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא-חפצתי בחרתם

65:13 לכן כה-אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו

65:14 הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו

65:15 והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר

65:16 אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני

65:17 כי-הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על-לב

65:18 כי-אם-שישו וגילו עדי-עד אשר אני בורא כי הנני בורא את-ירושלם גילה ועמה משוש

65:19 וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא-ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה

65:20 לא-יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא-ימלא את-ימיו כי הנער בן-מאה שנה ימות והחוטא בן-מאה שנה יקלל

65:21 ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים

65:22 לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי-כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי

65:23 לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם

65:24 והיה טרם-יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע

65:25 זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל-תבן ונחש עפר לחמו לא-ירעו ולא-ישחיתו בכל-הר קדשי אמר יהוה

66:1 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי-זה בית אשר תבנו-לי ואי-זה מקום מנוחתי

66:2 ואת-כל-אלה ידי עשתה ויהיו כל-אלה נאם-יהוה ואל-זה אביט אל-עני ונכה-רוח וחרד על-דברי

66:3 שוחט השור מכה-איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם-חזיר מזכיר לבנה מברך און גם-המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה

66:4 גם-אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא-חפצתי בחרו

66:5 שמעו דבר-יהוה החרדים אל-דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו

66:6 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו

66:7 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר

66:8 מי-שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם-יולד גוי פעם אחת כי-חלה גם-ילדה ציון את-בניה

66:9 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם-אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך

66:10 שמחו את-ירושלם וגילו בה כל-אהביה שישו אתה משוש כל-המתאבלים עליה

66:11 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה

66:12 כי-כה אמר יהוה הנני נטה-אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על-צד תנשאו ועל-ברכים תשעשעו

66:13 כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו

66:14 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד-יהוה את-עבדיו וזעם את-איביו

66:15 כי-הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי-אש

66:16 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את-כל-בשר ורבו חללי יהוה

66:17 המתקדשים והמטהרים אל-הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם-יהוה

66:18 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את-כל-הגוים והלשנות ובאו וראו את-כבודי

66:19 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל-הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא-שמעו את-שמעי ולא-ראו את-כבודי והגידו את-כבודי בגוים

66:20 והביאו את-כל-אחיכם מכל-הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את-המנחה בכלי טהור בית יהוה

66:21 וגם-מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה

66:22 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם-יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם

66:23 והיה מדי-חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל-בשר להשתחות לפני אמר יהוה

66:24 ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל-בשר