1:1 בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך-יהודה בא נבוכדנאצר מלך-בבל ירושלם ויצר עליה
1:2 ויתן אדני בידו את-יהויקים מלך-יהודה ומקצת כלי בית-האלהים ויביאם ארץ-שנער בית אלהיו ואת-הכלים הביא בית אוצר אלהיו
1:3 ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן-הפרתמים
1:4 ילדים אשר אין-בהם כל-מאום וטובי מראה ומשכילים בכל-חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים
1:5 וימן להם המלך דבר-יום ביומו מפת-בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך
1:6 ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה
1:7 וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו
1:8 וישם דניאל על-לבו אשר לא-יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל
1:9 ויתן האלהים את-דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים
1:10 ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את-אדני המלך אשר מנה את-מאכלכם ואת-משתיכם אשר למה יראה את-פניכם זעפים מן-הילדים אשר כגילכם וחיבתם את-ראשי למלך
1:11 ויאמר דניאל אל-המלצר אשר מנה שר הסריסים על-דניאל חנניה מישאל ועזריה
1:12 נס-נא את-עבדיך ימים עשרה ויתנו-לנו מן-הזרעים ונאכלה ומים ונשתה
1:13 ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם-עבדיך
1:14 וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה
1:15 ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן-כל-הילדים האכלים את פתבג המלך
1:16 ויהי המלצר נשא את-פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים
1:17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל-ספר וחכמה ודניאל הבין בכל-חזון וחלמות
1:18 ולמקצת הימים אשר-אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר
1:19 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך
1:20 וכל דבר חכמת בינה אשר-בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל-החרטמים האשפים אשר בכל-מלכותו
1:21 ויהי דניאל עד-שנת אחת לכורש המלך
2:1 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו
2:2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך
2:3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את-החלום
2:4 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא
2:5 ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון
2:6 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן-קדמי להן חלמא ופשרה החוני
2:7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה
2:8 ענה מלכא ואמר מן-יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל-קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא
2:9 די הן-חלמא לא תהודענני חדה-היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני
2:10 ענו כשדיא קדם-מלכא ואמרין לא-איתי אנש על-יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל-קבל די כל-מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל-חרטם ואשף וכשדי
2:11 ומלתא די-מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם-בשרא לא איתוהי
2:12 כל-קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל
2:13 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה
2:14 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב-טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל
2:15 ענה ואמר לאריוך שליטא די-מלכא על-מה דתא מהחצפה מן-קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל
2:16 ודניאל על ובעה מן-מלכא די זמן ינתן-לה ופשרא להחויה למלכא
2:17 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע
2:18 ורחמין למבעא מן-קדם אלה שמיא על-רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם-שאר חכימי בבל
2:19 אדין לדניאל בחזוא די-ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא
2:20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די-אלהא מברך מן-עלמא ועד-עלמא די חכמתא וגבורתא די לה-היא
2:21 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה
2:22 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא
2:23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די-בעינא מנך די-מלת מלכא הודעתנא
2:24 כל-קבל דנה דניאל על על-אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר-לה לחכימי בבל אל-תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא
2:25 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר-לה די-השכחת גבר מן-בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע
2:26 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די-חזית ופשרה
2:27 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די-מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא
2:28 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על-משכבך דנה הוא
2:29 אנתה מלכא רעיונך על-משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה-די להוא
2:30 ואנה לא בחכמה די-איתי בי מן-כל-חייא רזא דנה גלי לי להן על-דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע
2:31 אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל
2:32 הוא צלמא ראשה די-דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש
2:33 שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף
2:34 חזה הוית עד די התגזרת אבן די-לא בידין ומחת לצלמא על-רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון
2:35 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן-אדרי-קיט ונשא המון רוחא וכל-אתר לא-השתכח להון ואבנא די-מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל-ארעא
2:36 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם-מלכא
2:37 אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב-לך
2:38 ובכל-די דארין בני-אנשא חיות ברא ועוף-שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא
2:39 ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל-ארעא
2:40 ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל-קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די-מרעע כל-אלין תדק ותרע
2:41 ודי-חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די-פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן-נצבתא די פרזלא להוא-בה כל-קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא
2:42 ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן-קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה
2:43 די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא-להון דבקין דנה עם-דנה הא-כדי פרזלא לא מתערב עם-חספא
2:44 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל-אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא
2:45 כל-קבל די-חזית די מטורא אתגזרת אבן די-לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה
2:46 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על-אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה
2:47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן-קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה
2:48 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב-לה והשלטה על כל-מדינת בבל ורב-סגנין על כל-חכימי בבל
2:49 ודניאל בעא מן-מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא
3:1 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די-דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל
3:2 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא
3:3 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר
3:4 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא
3:5 בעדנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא
3:6 ומן-די-לא יפל ויסגד בה-שעתא יתרמא לגוא-אתון נורא יקדתא
3:7 כל-קבל דנה בה-זמנא כדי שמעין כל-עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל-עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא
3:8 כל-קבל דנה בה-זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא
3:9 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי
3:10 אנתה מלכא שמת טעם די כל-אנש די-ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא
3:11 ומן-די-לא יפל ויסגד יתרמא לגוא-אתון נורא יקדתא
3:12 איתי גברין יהודאין די-מנית יתהון על-עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא-שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין
3:13 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא
3:14 ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין
3:15 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די-עבדת והן לא תסגדון בה-שעתה תתרמון לגוא-אתון נורא יקדתא ומן-הוא אלה די ישיזבנכון מן-ידי
3:16 ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא-חשחין אנחנה על-דנה פתגם להתבותך
3:17 הן איתי אלהנא די-אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן-אתון נורא יקדתא ומן-ידך מלכא ישיזב
3:18 והן לא ידיע להוא-לך מלכא די לאלהיך לא-איתינא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד
3:19 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על-שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד-שבעה על די חזה למזיה
3:20 ולגברין גברי-חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא
3:21 באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא-אתון נורא יקדתא
3:22 כל-קבל דנה מן-די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא
3:23 וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא-אתון-נורא יקדתא מכפתין
3:24 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא-נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא
3:25 ענה ואמר הא-אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא-נורא וחבל לא-איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר-אלהין
3:26 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד-נגו עבדוהי די-אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן-גוא נורא
3:27 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא-שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון
3:28 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די-שדרך מישך ועבד נגו די-שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא-יפלחון ולא-יסגדון לכל-אלה להן לאלההון
3:29 ומני שים טעם די כל-עם אמה ולשן די-יאמר שלה על אלההון די-שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל-קבל די לא איתי אלה אחרן די-יכל להצלה כדנה
3:30 באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל
3:31 נבוכדנצר מלכא לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין בכל-ארעא שלמכון ישגא
3:32 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה
3:33 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם-דר ודר
4:1 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי
4:2 חלם חזית וידחלנני והרהרין על-משכבי וחזוי ראשי יבהלנני
4:3 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די-פשר חלמא יהודענני
4:4 באדין עללין חרטמיא אשפיא כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא-מהודעין לי
4:5 ועד אחרין על קדמי דניאל די-שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח-אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת
4:6 בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל-רז לא-אנס לך חזוי חלמי די-חזית ופשרה אמר
4:7 וחזוי ראשי על-משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא
4:8 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל-ארעא
4:9 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא-בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל-בשרא
4:10 חזה הוית בחזוי ראשי על-משכבי ואלו עיר וקדיש מן-שמיא נחת
4:11 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן-תחתוהי וצפריא מן-ענפוהי
4:12 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די-פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם-חיותא חלקה בעשב ארעא
4:13 לבבה מן-אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי
4:14 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד-דברת די ינדעון חייא די-שליט עליא במלכות אנושא ולמן-די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה
4:15 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה בלטשאצר פשרא אמר כל-קבל די כל-חכימי מלכותי לא-יכלין פשרא להודעתני ואנתה כהל די רוח-אלהין קדישין בך
4:16 אדין דניאל די-שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל-יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך
4:17 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל-ארעא
4:18 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא-בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא
4:19 אנתה-הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא
4:20 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן-שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די-פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם-חיות ברא חלקה עד די-שבעה עדנין יחלפון עלוהי
4:21 דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על-מראי מלכא
4:22 ולך טרדין מן-אנשא ועם-חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די-תנדע די-שליט עליא במלכות אנשא ולמן-די יצבא יתננה
4:23 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן-די תנדע די שלטן שמיא
4:24 להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך
4:25 כלא מטא על-נבוכדנצר מלכא
4:26 לקצת ירחין תרי-עשר על-היכל מלכותא די בבל מהלך הוה
4:27 ענה מלכא ואמר הלא דא-היא בבל רבתא די-אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי
4:28 עוד מלתא בפם מלכא קל מן-שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך
4:29 ומן-אנשא לך טרדין ועם-חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די-תנדע די-שליט עליא במלכות אנשא ולמן-די יצבא יתננה
4:30 בה-שעתא מלתא ספת על-נבוכדנצר ומן-אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין
4:31 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם-דר ודר
4:32 וכל-דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די-ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת
4:33 בה-זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל-מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי
4:34 כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל-מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה
5:1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה
5:2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן-היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה
5:3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן-היכלא די-בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה
5:4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא
5:5 בה-שעתה נפקו אצבען די יד-אנש וכתבן לקבל נברשתא על-גירא די-כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה
5:6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן
5:7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל-אנש די-יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די-דהבא על-צוארה ותלתי במלכותא ישלט
5:8 אדין עללין כל חכימי מלכא ולא-כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא
5:9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין
5:10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל-יבהלוך רעיונך וזיויך אל-ישתנו
5:11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת-אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא
5:12 כל-קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די-מלכא שם-שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה
5:13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה-הוא דניאל די-מן-בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן-יהוד
5:14 ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך
5:15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די-כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא-כהלין פשר-מלתא להחויה
5:16 ואנה שמעת עליך די-תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די-דהבא על-צוארך ותלתא במלכותא תשלט
5:17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה
5:18 אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך
5:19 ומן-רבותא די יהב-לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן-קדמוהי די-הוה צבא הוא קטל ודי-הוה צבא הוה מחא ודי-הוה צבא הוה מרים ודי-הוה צבא הוה משפיל
5:20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן-כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה
5:21 ומן-בני אנשא טריד ולבבה עם-חיותא שוי ועם-ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די-ידע די-שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן-די יצבה יהקים עליה
5:22 ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל-קבל די כל-דנה ידעת
5:23 ועל מרא-שמיא התרוממת ולמאניא די-ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא-ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא-חזין ולא-שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די-נשמתך בידה וכל-ארחתך לה לא הדרת
5:24 באדין מן-קדמוהי שליח פסא די-ידא וכתבא דנה רשים
5:25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין
5:26 דנה פשר-מלתא מנא מנה-אלהא מלכותך והשלמה
5:27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר
5:28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס
5:29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די-דהבא על-צוארה והכרזו עלוהי די-להוא שליט תלתא במלכותא
5:30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא
6:1 ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין
6:2 שפר קדם דריוש והקים על-מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל-מלכותא
6:3 ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד-מנהון די-להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא-להוא נזק
6:4 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על-סרכיא ואחשדרפניא כל-קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על-כל-מלכותא
6:5 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל-עלה ושחיתה לא-יכלין להשכחה כל-קבל די-מהימן הוא וכל-שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי
6:6 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל-עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה
6:7 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על-מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי
6:8 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל-די-יבעה בעו מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא
6:9 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
6:10 כל-קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא
6:11 ודניאל כדי ידע די-רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על-ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל-קבל די-הוא עבד מן-קדמת דנה
6:12 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה
6:13 באדין קריבו ואמרין קדם-מלכא על-אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל-אנש די-יבעה מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
6:14 באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן-בני גלותא די יהוד לא-שם עליך מלכא טעם ועל-אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה
6:15 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה
6:16 באדין גבריא אלך הרגשו על-מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די-דת למדי ופרס די-כל-אסר וקים די-מלכא יהקים לא להשניה
6:17 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה פלח-לה בתדירא הוא ישיזבנך
6:18 והיתית אבן חדה ושמת על-פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא-תשנא צבו בדניאל
6:19 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא-הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי
6:20 באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די-אריותא אזל
6:21 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח-לה בתדירא היכל לשיזבותך מן-אריותא
6:22 אדין דניאל עם-מלכא מלל מלכא לעלמין חיי
6:23 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל-קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת
6:24 באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן-גבא והסק דניאל מן-גבא וכל-חבל לא-השתכח בה די הימן באלהה
6:25 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די-אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא-מטו לארעית גבא עד די-שלטו בהון אריותא וכל-גרמיהון הדקו
6:26 באדין דריוש מלכא כתב לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין בכל-ארעא שלמכון ישגא
6:27 מן-קדמי שים טעם די בכל-שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן-קדם אלהה די-דניאל די-הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די-לא תתחבל ושלטנה עד-סופא
6:28 משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן-יד אריותא
6:29 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא
7:1 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על-משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר
7:2 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם-ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא
7:3 וארבע חיון רברבן סלקן מן-ימא שנין דא מן-דא
7:4 קדמיתא כאריה וגפין די-נשר לה חזה הוית עד די-מריטו גפיה ונטילת מן-ארעא ועל-רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה
7:5 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר-חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא
7:6 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די-עוף על-גביה וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה
7:7 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די-פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן-כל-חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה
7:8 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן-קרניא קדמיתא אתעקרו מן-קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא-דא ופם ממלל רברבן
7:9 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די-נור גלגלוהי נור דלק
7:10 נהר די-נור נגד ונפק מן-קדמוהי אלף אלפים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו
7:11 חזה הוית באדין מן-קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא
7:12 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד-זמן ועדן
7:13 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם-ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד-עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי
7:14 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די-לא יעדה ומלכותה די-לא תתחבל
7:15 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני
7:16 קרבת על-חד מן-קאמיא ויציבא אבעא-מנה על-כל-דנה ואמר-לי ופשר מליא יהודענני
7:17 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן-ארעא
7:18 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד-עלמא ועד עלם עלמיא
7:19 אדין צבית ליצבא על-חיותא רביעיתא די-הות שניה מן-כלהון דחילה יתירה שניה די-פרזל וטפריה די-נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה
7:20 ועל-קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו מן-קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן-חברתה
7:21 חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם-קדישין ויכלה להון
7:22 עד די-אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין
7:23 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן-כל-מלכותא ותאכל כל-ארעא ותדושנה ותדקנה
7:24 וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן-קדמיא ותלתה מלכין יהשפל
7:25 ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד-עדן ועדנין ופלג עדן
7:26 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד-סופא
7:27 ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל-שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון
7:28 עד-כה סופא די-מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת
8:1 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה
8:2 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על-אובל אולי
8:3 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן-השנית והגבהה עלה באחרנה
8:4 ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל-חיות לא-יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל
8:5 ואני הייתי מבין והנה צפיר-העזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו
8:6 ויבא עד-האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו
8:7 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את-האיל וישבר את-שתי קרניו ולא-היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא-היה מציל לאיל מידו
8:8 וצפיר העזים הגדיל עד-מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים
8:9 ומן-האחת מהם יצא קרן-אחת מצעירה ותגדל-יתר אל-הנגב ואל-המזרח ואל-הצבי
8:10 ותגדל עד-צבא השמים ותפל ארצה מן-הצבא ומן-הכוכבים ותרמסם
8:11 ועד שר-הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו
8:12 וצבא תנתן על-התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה
8:13 ואשמעה אחד-קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד-מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס
8:14 ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש
8:15 ויהי בראתי אני דניאל את-החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה-גבר
8:16 ואשמע קול-אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את-המראה
8:17 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על-פני ויאמר אלי הבן בן-אדם כי לעת-קץ החזון
8:18 ובדברו עמי נרדמתי על-פני ארצה ויגע-בי ויעמידני על-עמדי
8:19 ויאמר הנני מודיעך את אשר-יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ
8:20 האיל אשר-ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס
8:21 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין-עיניו הוא המלך הראשון
8:22 והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו
8:23 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז-פנים ומבין חידות
8:24 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם-קדשים
8:25 ועל-שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל-שר-שרים יעמד ובאפס יד ישבר
8:26 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים
8:27 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את-מלאכת המלך ואשתומם על-המראה ואין מבין
9:1 בשנת אחת לדריוש בן-אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים
9:2 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה
9:3 ואתנה את-פני אל-אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר
9:4 ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו
9:5 חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך
9:6 ולא שמענו אל-עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל-מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל-עם הארץ
9:7 לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל-ישראל הקרבים והרחקים בכל-הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו-בך
9:8 יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך
9:9 לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו
9:10 ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים
9:11 וכל-ישראל עברו את-תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד-האלהים כי חטאנו לו
9:12 ויקם את-דבריו אשר-דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא-נעשתה תחת כל-השמים כאשר נעשתה בירושלם
9:13 כאשר כתוב בתורת משה את כל-הרעה הזאת באה עלינו ולא-חלינו את-פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך
9:14 וישקד יהוה על-הרעה ויביאה עלינו כי-צדיק יהוה אלהינו על-כל-מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו
9:15 ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את-עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש-לך שם כיום הזה חטאנו רשענו
9:16 אדני ככל-צדקתך ישב-נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר-קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל-סביבתינו
9:17 ועתה שמע אלהינו אל-תפלת עבדך ואל-תחנוניו והאר פניך על-מקדשך השמם למען אדני
9:18 הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר-נקרא שמך עליה כי לא על-צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על-רחמיך הרבים
9:19 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל-תאחר למענך אלהי כי-שמך נקרא על-עירך ועל-עמך
9:20 ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר-קדש אלהי
9:21 ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת-ערב
9:22 ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה
9:23 בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה
9:24 שבעים שבעים נחתך על-עמך ועל-עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים
9:25 ותדע ותשכל מן-מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד-משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים
9:26 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות
9:27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד-כלה ונחרצה תתך על-שמם
10:1 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר-נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את-הדבר ובינה לו במראה
10:2 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים
10:3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא-בא אל-פי וסוך לא-סכתי עד-מלאת שלשת שבעים ימים
10:4 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל
10:5 ואשא את-עיני וארא והנה איש-אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז
10:6 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון
10:7 וראיתי אני דניאל לבדי את-המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את-המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא
10:8 ואני נשארתי לבדי ואראה את-המראה הגדלה הזאת ולא נשאר-בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח
10:9 ואשמע את-קול דבריו וכשמעי את-קול דבריו ואני הייתי נרדם על-פני ופני ארצה
10:10 והנה-יד נגעה בי ותניעני על-ברכי וכפות ידי
10:11 ויאמר אלי דניאל איש-חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על-עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את-הדבר הזה עמדתי מרעיד
10:12 ויאמר אלי אל-תירא דניאל כי מן-היום הראשון אשר נתת את-לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני-באתי בדבריך
10:13 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס
10:14 ובאתי להבינך את אשר-יקרה לעמך באחרית הימים כי-עוד חזון לימים
10:15 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי
10:16 והנה כדמות בני אדם נגע על-שפתי ואפתח-פי ואדברה ואמרה אל-העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח
10:17 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם-אדני זה ואני מעתה לא-יעמד-בי כח ונשמה לא נשארה-בי
10:18 ויסף ויגע-בי כמראה אדם ויחזקני
10:19 ויאמר אל-תירא איש-חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני
10:20 ויאמר הידעת למה-באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם-שר פרס ואני יוצא והנה שר-יון בא
10:21 אבל אגיד לך את-הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על-אלה כי אם-מיכאל שרכם
11:1 ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו
11:2 ועתה אמת אגיד לך הנה-עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר-גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון
11:3 ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו
11:4 וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד-אלה
11:5 ויחזק מלך-הנגב ומן-שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו
11:6 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך-הנגב תבוא אל-מלך הצפון לעשות מישרים ולא-תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים
11:7 ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל-החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק
11:8 וגם אלהיהם עם-נסכיהם עם-כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון
11:9 ובא במלכות מלך הנגב ושב אל-אדמתו
11:10 ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו עד-מעזה
11:11 ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם-מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו
11:12 ונשא ההמון ירום לבבו והפיל רבאות ולא יעוז
11:13 ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן-הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב
11:14 ובעתים ההם רבים יעמדו על-מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו
11:15 ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד
11:16 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ-הצבי וכלה בידו
11:17 וישם פניו לבוא בתקף כל-מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן-לו להשחיתה ולא תעמד ולא-לו תהיה
11:18 וישב פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו
11:19 וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא
11:20 ועמד על-כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה
11:21 ועמד על-כנו נבזה ולא-נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות
11:22 וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית
11:23 ומן-התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט-גוי
11:24 בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא-עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד-עת
11:25 ויער כחו ולבבו על-מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל-גדול ועצום עד-מאד ולא יעמד כי-יחשבו עליו מחשבות
11:26 ואכלי פת-בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים
11:27 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל-שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי-עוד קץ למועד
11:28 וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על-ברית קדש ועשה ושב לארצו
11:29 למועד ישוב ובא בנגב ולא-תהיה כראשנה וכאחרנה
11:30 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על-ברית-קודש ועשה ושב ויבן על-עזבי ברית קדש
11:31 וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם
11:32 ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו
11:33 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים
11:34 ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות
11:35 ומן-המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד-עת קץ כי-עוד למועד
11:36 ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על-כל-אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד-כלה זעם כי נחרצה נעשתה
11:37 ועל-אלהי אבתיו לא יבין ועל-חמדת נשים ועל-כל-אלוה לא יבין כי על-כל יתגדל
11:38 ולאלה מעזים על-כנו יכבד ולאלוה אשר לא-ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות
11:39 ועשה למבצרי מעזים עם-אלוה נכר אשר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר
11:40 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר
11:41 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון
11:42 וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה
11:43 ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו
11:44 ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים
11:45 ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר-צבי-קדש ובא עד-קצו ואין עוזר לו
12:1 ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על-בני עמך והיתה עת צרה אשר לא-נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל-הנמצא כתוב בספר
12:2 ורבים מישני אדמת-עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם
12:3 והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
12:4 ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד-עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת
12:5 וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר
12:6 ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד-מתי קץ הפלאות
12:7 ואשמע את-האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל-השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד-עם-קדש תכלינה כל-אלה
12:8 ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה
12:9 ויאמר לך דניאל כי-סתמים וחתמים הדברים עד-עת קץ
12:10 יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל-רשעים והמשכלים יבינו
12:11 ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים
12:12 אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה
12:13 ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין